לא נראה לי שקיים אדם שחווה רק רגשות חיוביים ומחבקים בילדות שלו ואפילו אם ההורים היו הכי מכילים ומעצימים את ילדיהם, ישנם אתגרים רבים במרחב החברתי, הלימודי, והמשפחתי. הילדים סופגים את הדוגמא האישית של הוריהם כולל האמונות, הערכים, ואת הדפוס ההתנהגותי שלהם.
באופן לא מודע, יש בנו "נכס" בין דורי שיכול להיות לטוב ולמוטב: אמונה חזקה, נתינה לזולת, או רצון עז להצליח, אבל גם תמצאי את עצמך כועסת על כוס שנשברה למשל כמו שאימא שלך הייתה נוהגת או ירגיש לך לחץ לפני מבחן כמו אצל הסבתא שלך.
העברה בין דורית היא בעצם מכלול של החוויות שספגנו בתור צעירים ושהתקבעו בנו והפכו להיות חלק בלתי נפרד מאתנו ולכן היא בעצם התשתית עליה אנחנו מבססים לא רק את ההווה שלנו אלא גם את העתיד שלנו, וגם את העתיד של הילדים שלנו!
האחריות שלנו היא לתת לילדינו תשתית בריאה וחיובית אפילו אם היו חוויות לא תמיד מוצלחות. לא עובר שבוע בקליניקה בלי שאני פוגשת משהיא שמעוניינת לעצור את השרשרת הבין דורית שלה ומעוניינת לשנות את הערכים או את הדפוס ההתנהגותי שלה שגורמים לתקיעות להתפתחותה האישית ולנזק וודאי לילדים שלה.
אני מתרגשת כל פעם מחדש מהתהליך העוצמתי והשמחה הפנימית שלה.
חשוב לזכור שהכל אפשרי בע"ה. הכל תלוי בשלב הראשון של תהליך הריפוי שהוא המודעות ליכולת לעצור את הדפוס (מחשבתי והתנהגותי) השלילי הזה.
ועוד נקודה חשובה לזכור- הקב"ה ברא כל אחד עם כל המשאבים כדי להתמודד עם הקשיים שלו ולהצליח. לא בשמיים היא.
