בין הזמנים הוא זמן איכות מבורך, זמן ל- נופש כל כך הכרחי ל-נפש שלנו ע"י שבירת השגרה, במיוחד בימים המתוחים של היום… יציאה למקומות חדשים (ולא חייבים רחוקים)
עם נופים מרהיבים שמעניקים לנו שחרור מנטאלי ומאפשרים החלפת כוח כל כך הכרחי.
תנצלי את הימים האלה להתבונן על עצמך, איך עברה השנה, איזו אישה, רעייה, או אימא היית, ואיזו את רוצה להיות בשנה החדשה.
אבל לא רק. החופש הגדול הוא גם הזדמנות לזמן איכות עם הקטנים ומתבגרים שלך. מה עשית (או לא עשית) כדי לשדר רוגע, שמחת חיים, שלום, ואהבת חינם בתוך המשפחה. איך את מצליחה לווסת רגשות ומלמדת את ילדייך להביע גם הם רגשות ולקבל את השוני של בן משפחה אחר. איך את מצליחה להעצים אותם ולגרום להם להקשיב לך… להורים יש כוח אדיר לפתח ולחזק את הילדים ובפרט בימי בין הזמנים.
ישנם שעות רבות שבהן את יכולה להקדיש לחזק את התקשורת הבין אישית שלכם, להיות יותר בהקשבה איתם, להעצים את הכישורים שלהם, ולעודד אותם להתבונן גם הם על השנה החדשה בע"ה עלינו לטובה. מותר וגם רצוי לשוחח ביחד על החששות שלהם, על ההתרגשות שלהם, ובו זמנית החזקות והשאיפות שלהם.
בין הזמנים הוא גם זמן מבורך להבין יותר לעומק איזה סוג של חיבור כל ילד זקוק אליו. יש את הילד שחשוב לו מילה טובה ומחזקת, השני זקוק לזמן איכות אתך כמו חמצן לנפש שלו, השלישי חייב מתנות קטנות כל הזמן (וזה בסדר גמור- זו היא השפה שלו לקבל ממך אהבה), הרביעי זקוק למגע, קירבה דרך חיבוקים שמעניקים לו רוגע וחוסן נפשי (ע"י הפרשת האוקסיטוצין במוח) והאחרון נהנה מעשיית "אקסטרה" שלך כמו הסעה עד לישיבה או לסמינר, ליווי פיזי שיתמוך בו ויישאר לו חקוק לתמיד.
כל הורה מוזמן להתבונן על השפות האלה- שפות האהבה של הילדים שלו כדי לדעת איך לחזק את החיבור אתו בצורה מדויקת שתתרום לו להתמודד ולהתפתח בחיים.
לסיכום החופש מהווה נופש לנפש והתבוננות בשפות של הנפש. (או חיזוק- למי שכבר יודע:) שנזכה!
